רזית, זו מחמאה?
היום, ממש לפני שבאתי לצאת מחנות שבה אני מבקרת לא מעט, המוכר אמר לי: ״רזית״ ועניתי לו: ״תודה״. בעודי יוצאת מהחנות פתאום קלטתי מה קרה פה... האוטומט ש״רזית״ זו מחמאה חל גם עליי. כן, גם עליי. חזרתי אחורה, נכנסתי בחזרה לחנות שלו ואמרתי: ״בעצם לא תודה.״
הוא לא הבין מה אני רוצה ממנו וכשיצאתי שמעתי אותו אומר למישהי: ״וואי וואי, היא בטח נפגעה... חבל שאמרתי משהו...״ ואני הרגשתי שאני והוא עוד נתפוס לנו איזו שיחה בהזדמנות בה אני אסביר לו שמשקל הוא בסך הכל מספר. מספר שמספר סיפור שאני לא רוצה לשמוע.
כבר המון שנים שאני מחוץ למשחק. לא נשקלת. לא עושה דיאטות. חוקרת לעומק את היחסים שלי עם הגוף שלי ועם אוכל. מתחברת לגוף שלי באמצעות ריצה ויוגה ובוחרת מה אני מכניסה לגוף שלי ומקפידה שכל כניסה של משהו לגוף ולנפש שלי תהיה מועילה, חיובית ואנרגטית. בדיוק בגלל זה ״רזית״ זו לא מחמאה עבורי. כי זה לא העיקר.
כשאני פוגשת נשים אנרגטיות ושמחות בסטודיו שלי, יהיה קשה לשכנע אותי שהן לא בריאות ושמחות בחלקן. נשים במידות גדולות שלא מחכות ליום בו הן יהיו רזות לרוב יהיו נשים שמחות... בסטודיו אני פוגשת נשים שמרשות לעצמן ללבוש שמלות צמודות במידות גדולות, או מחפשות שמלות ערב במידות גדולות, או סתם בגדים במידות גדולות שיהיו שונים ומרגשים וזה גבירותי ורבותיי תחילתו של עידן חדש!
אני רוצה לחיות בעולם בו ״רזית״ זוהי לא מחמאה. אשמח לקבל מחמאות כמו: ״את פורחת״ או אולי ״נראה שטוב לך....״ או למשל ״איזו אנרגיה יש לך...״ ואלא גם המחמאות שאני משתדלת לתת. והנה סוד שלא ידעתן עליי, אני ממש אוהבת מחמאות, גם לקבל וגם לתת... את תרגישו חופשי לחלק או לבקש.... ואפילו סתם לכתוב לנו בפייסבוק או ווטס אפ ולהגיד שבא לכן מחמאה....
